החלטה בתיק ע"מ 2986/09

כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו עבירה של ייצור חפץ נפיץ, עבירה נוספת של ביצוע שירות עבור התאחדות שאינה מותרת, וכן עבירה של סחר בציוד מלחמתי. בימ"ש קמא הביע ספק אם שני פרטי האישום הראשונים מצדיקים את מעצרו של העורר עד תום ההליכים, אולם קבע כי פרט האישום השלישי מקים עילה של מסוכנות, ולכן הורה על מעצר עד תום ההליכים, בשל המסוכנות הנובעת מפרט אישום זה. על כך הערר, כאשר לדברי הסנגור,לא הייתה הצדקה להארכת מעצרו של העורר עד תום ההליכים. לעומת זאת, התביעה טוענת כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה. האמור בכתב האישום נסמך על אמרות מפורטות של העורר, שבהן הוא מתאר בהרחבה את המעשים המיוחסים לו. באמרה מיום 11/08/09 הוא מתאר כיצד שנה וחצי קודם לכן היה בחתונה בשכם, וראה אדם יורה נשק, והיורה הסכים למכור את הנשק לעורר תמורת 5,000 ש"ח. העסקה בוצעה כעבור ימים אחדים, והעורר שהסביר כי ביקש את הנשק בכדי לירות בחתונה של אחותו, החביא את הנשק במטע סמוך לביתו. כעבור כחודשיים מכר את הנשק לעד תביעה 3 בתמורה ל-10,000 ש"ח, ולדבריו אינו יודע היכן הנשק היום.

כאמור, כתב האישום נסמך על הודאות של העורר, והסנגור אף ציין בהגינותו כי אין מחלוקת של ממש על הראיות. השאלה היא האם אמנם יש במעשיו של העורר כדי לבסס עילת מעצר בשל המסוכנות הכרוכה בהם. אקדים ואומר כי מפרט האישום השלישי עולה כי העורר רכש נשק מאולתר, אולם מאמרתו של העורר עולה כי מדובר בנשק ממשי לכל דבר ועניין, והעורר אף מציין כי ביקש לרכוש את הנשק לאחר שראה אדם אחר יורה בו. לדבריו, לא עלה בידו להשיג תחמושת מתאימה, ולכן בסופו של דבר לא עשה שימוש במשק, אך כאמור מדובר בנשק ממשי, ולא בנשק מאולתר שלעיתים אין לדעת את מידת הסיכון הנשקפת ממנו. על טיבו של הנשק ניתן ללמוד גם מהמחיר שבו נמכר, 10,000 ש"ח, אשר סביר להניח כי לא היה ניתן, אלמלא שוכנע הרוכש כי מדובר בנשק ממשי על כל המשתמע מכך.

על מידת המסוכנות של סחר באמל"ח עמדנו לאחרונה בע"מ 2925/09, ושם הדגשנו כי מידת המסוכנות נובעת מפוטנציאל הסכנה הטמון בנשק, וכי גם סחר ברובה מאולתר שניתן לירות בו, טמונה בו מסוכנות ממשית, שככלל מצדיקה מעצר עד תום ההליכים. הדברים הללו אמורים ביתר שאת בנסיבות שלפנינו, הן בשל עברו של העורר, שהורשע פעמיים בעבירות של יידוי אבנים, והודה באמרתו כי פעל במסגרת תנועת החמא"ס, לקראת הבחירות למועצה המחוקקת, והן בשל מה שעולה מאמרתו של העורר מיום 16/08/09, כי נוכח הרווח הכספי מהעסקה שביצע, ביקש לבצע עסקה נוספת של סחר בנשק, אשר בסופו של דבר לא יצאה לפועל.

העורר מכר את הנשק לאחר, מבלי שידע לאיזו מטרה הוא אמור לשמש, ובכך שימש למעשה גורם שמסייע להפצת כלי משחית באזור, אשר לא אחת נעשה בו שימוש בכלי משחית מעין אלה, כדי לפגוע גם בתושבים מקומיים וגם בחיילי צה"ל ובאוכלוסיה ישראלית. מדובר בנסיבות שיש בהן כדי לבסס עילה מובהקת של מסוכנות, ולכן צדק בימ"ש קמא כאשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. הערר נדחה אפוא.

ניתנה היום, 14 בספטמבר 2009, כ"ה באלול התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: